10 דברים שהאקס שלי כינה אותי 'משוגע' בשבילם הם למעשה נורמליים לחלוטין

אם היה לי גרוש לכל פעם שהאקס שלי אמר לי שאני מגיב יתר על המידה, אני דרמטי או נזקק, הייתי די עשיר לעזאזל. במבט לאחור על מערכת היחסים הפתולה שלנו, הבנתי ששום דבר שביקשתי לא היה משהו יוצא דופן, שום דבר שרציתי לא היה סביר, ואף אחד מהמעשים שלי לא היה משוגע בכלל.

יש זמן ומקום למחשבי כף יד.

אני מבין שאף אחד לא רוצה לשבת באולם קולנוע כשזוג משחזר סצנה מחמישים גוונים של אפור במושב לידם, אבל יש המון שיטות חיבה ציבורית שהן נורמליות לחלוטין ולמעשה מתוקות. רציתי שהוא יחזיק לי את היד כשעברנו ברחוב. רציתי להתנשק בנמל התעופה כשעמדתי לעזוב יותר מחודש. רציתי את ידו על הקטנה בגבי כשעברנו בין קהל. מעולם לא ביקשתי שיצעקו מהגגות מקצוע של אהבה, רק בשביל סימן קטן שהוא באמת רוצה אותי בסביבה. כנראה שזה היה יותר מדי.

טון זה הכל.

אני מאמין בתוקף שזה לא המחשבה שחשובה. במקום זאת, זה איך שנתפס משהו שחשוב בפועל. לא אכפת לי שהוא 'לא ניסה להרים את הקול' כי הוא נכשל. הוא תמיד דיבר איתי בחוסר כבוד ובדרך כלל גרם לי להרגיש כמו אידיוט בכל פעם שפתחתי את הפה. בניגוד למה שהוא אמר, לדבר על עצמי לא הפך אותי לדרמטית.

הייתי זקוק לחיים מחוץ לזוגיות שלי.

זה מחמיא כשבן / בת הזוג שלך רוצה להיות סביבך בכל שנייה, אבל אל תטעו זאת באהבה. החופש להיות לי חברים אחרים, תחביבים אחרים וזמן לעצמי לא הפכו אותי למשרטטת. מישהו שרוצה למונופול כל הזמן לא בריא, ולא אתן לאף אחד להגיד לי אחרת.

רגישות אינה חולשה.

אני מודה שסף הבכי שלי נמוך מרוב האנשים, אבל לקרוא לי דרמטית בכל פעם שהתעצבנתי לא הועיל. הייתי זקוק להרגעה ממנו או סתם לחיבוק מנחם, אבל הוא הסיר אותי כמו המגיפה. קראו לי תינוק ואמרו לי 'למשוך את זה יחד.' במקום לגרום לי להרגיש טוב יותר, הוא בדרך כלל גרם לי להרגיש גרוע יותר. היותי רגשי גרם לי להיות לא מושכת בעיניו, אבל אני יודע עכשיו שגבר אמיתי ימצא יופי בנשמתי הרגישה.

רק כלים מתנהגים כמו כלים.

אני מצטער, אבל להיעלב כשהוא קרא חתול בנות אחרות מולי לא גרם לי להיות חסרת ביטחון. זו לא קנאה שבועה בעורקיי כשהוא דיבר על כמה שהבחורה ההיא בחדר הכושר הייתה זו זעם שטוח. מי לעזאזל הוא חשב שהוא יכול להתאים אותי לכל אדם אחר שפגש? אבל כמובן, אם הערתי את ראיין גוסלינג, הייתי כלבה. אה, בסדר.